אז הנה זה קרה, אחרי שנה (וקצת) של חוסר ודאות לגבי עתיד הענף והיקום, ליגת הפוציוולי של ישראל חזרה לעונה מיוחדת במינה שלא הייתה יכולה להתקיים אילולא מגיפת הקורונה, רצה הגורל והעונה הזו זימנה לנו את אחד הסיפורים הכי מרגשים שהיו לנו בענף.
זו הייתה עונה הראשונה בהיסטוריה שהייתה כל כולה על טהרת השחקנים המקומיים שגדלו וצמחו ממש אצלנו, חבר'ה צעירים שליווינו וראינו גדלים מול עינינו הפכו להיות עיקר ההצגה בעונה ששברה את כל שיאי הצפייה והצופים בהיסטוריה של הפוצ'יוולי לא רק בארץ אלא בעולם כולו.
עיקר השיח לפני תחילת העונה סבב רבות על האופן שבו שני השחקנים המובילים בארץ רון בן -ישי ומאור האס קיבלו את כרטיס הכניסה לליגה הראשונה כאשר בפועל, לאף אחד מהם לא הייתה קבוצה משלו ולשניהם היו גם שלל ההתחייבות לטורנירים בינ"ל, דבר שגרם ללא מעט כאב ראש למארגני הליגה מטעם עמותת הפוצ'יוולי בישראל.
בסופו של דבר, טובת הענף ומציאות של חיים בצל קורונה הובילו להיווסדם של חוקים חדשים שימשיכו איתנו גם לשנים הבאות ועל הדרך גם נמצא הפתרון המיוחל, בן ישי והאס הצטרפו לעומר "ציון" הלוי בקבוצה שלו.
משמעות הדבר הייתה ברורה לכולם, הלוי יקח צעד אחורה ואולי יזכה לשחק משחק או שניים בזמן שצמד אלופי אירופה הטריים האס ובן ישי יקחו את הקבוצה לאליפות קלילה וישיגו תואר "דאבל" היסטורי וחסר תקדים.
העונה התנהלה די כצפוי, אסקולה פירקו את הליגה מדי שבוע ומחזור אחד לפני סיום העונה זהות הקבוצות של הפיינל הייתה ידועה לכולם אבל אז, הגיעה הבשורה, רן בן-ישי הMVP של הליגה ואולי השחקן הטוב ביותר בארץ נפצע במהלך משחק באליפות אירופה ולא יוכל לשחק במעמד הפיינל פור.
אל הדגל נקרא בדקה ה90 עומר הלוי לעשות מה שרבים מאוהדי הפוצ'יוולי בארץ לא חשבו שיהיה אפשרי, לזכות ביחד עם האס באליפות הארץ.
זה הזמן להזכיר, הלוי והאס הם זוג אורגני ששיתף פעולה קרוב לעשור שלם בליגות וטורנירי פוצ'יוולי בארץ, ההכרות ויחסי החברות בין הצמד הזה הוא בין ההדוקים והטובים ביותר שיש בארץ, יש שיגידו שגם הכי טובים שיש, מדובר באמת בדור הראשון של החבר'ה הצעירים שממש זכו לגדול ולצמוח מתוך הענף שלנו.
אם זה לא מספיק, תוסיפו לזה את העובדה שהלוי הוא שחקן כדורגל פעיל (עלה השנה עם שמשון לליגה א') ואמנם הגיע למעמד הפיינל פור לא בשיא מבחינת יכולות פוצ'יוולי אבל בכושר הגופני הכי טוב מכל השחקנים שעלו למגרש.
עם כל הנתונים האלה התייצבו הקבוצות ליום הכי מרגש של הפוצ'יוולי בישראל.
קרוב ל3000 צופים התאספו להם בחוף פרישמן בתל-אביב ועוד קרוב ל4000 צופים בשידור החי חיכו לתחילת האירוע.
משחק חצי הגמר הראשון הפגיש בין קבוצת פסקל אקדמי של ליאל מליחי (תגלית העונה) ופסקל שמידט לבין קבוצת אסקולה של האס והלוי, במהלך העונה הצליחו שמידט ומליחי להנחיל הפסד ראשון ויחיד במהלך כל העונה דווקא נגד צמד אלופי אירופה האס ובן ישי, דבר שהעניק להם המון בטחון לקראת המפגש הצפוי בפיינל פור.
הידיעה כי בן-ישי לא יוכל לשחק במשחק חצי הגמר הפכה את הצמד של שמידט ומליחי לפייבוריטים במשחק, היתרון אתלטי היה בצד שלהם אבל מנגד עמדו הניסיון והכושר הגופני העדיף של הלוי והאס (שלא שיחק בצד שלו).
המערכה הראשונה סיפקה לצופים חווית פוצ'יוולי משוגעת כאשר היתרון עובר מצד לצד, המון לחץ ומומנטום משתנה ליוו את המערכה הזו אבך בסופו של דבר קבוצת אסקולה מנצחת 25-23.
למערכה השניה הקבוצה של האקדמיה הגיעה עם הגב לקיר בידיעה שהפסד מסיים להם את חלום האליפות, הצמד שמידט ומליחי נתנו את כל מה שיש להם, ניצחו 18-15 והצליחו להשוות את המערכות ל1-1 וקבעו מערכה שלישית למשחק.
במערכה השלישית קבוצת אסקולה הובילה ברוב שלבי המשחק ובסופו של דבר גברה 15-12 על האקדמיה וקבעה את זהות העולה הראשונה והדי מפתיעה למשחק הגמר.
משחק חצי הגמר השני סיפק מפגש מרתק נוסף, הפעם בין הקבוצה שלנו FOOTVOLLEY TLV עם שניים מהשחקנים הצעירים הכי טובים באירופה בן-אל "בושקפה" כהן ולי ליברמן לבין קבוצת "אוקטופוס" עם השחקנים הותיקים אורן צוברי ודייגו מראדונה דה סילבה שהגיעה אל הפיינל פור כמועמדת ראשית לזכיה באליפות, בטח שמדובר בצמד ברזיאלי וישראלי.
במפגש הליגה בין הקבוצות ראינו את העתיד לבוא כאשר קבוצת FOOTVOLLEY TLV ניצחה את אוקטופוס באחד המשחקים הדרמטיים שראינו העונה, מה שאומר שלמעמד חצי הגמר קבוצת אוקטופוס הגיעה עם רצון להוכיח מול כולם שההפסד היה מקרי.
המערכה הראשונה הייתה חד צדדית כאשר קבוצת אוקטופס פשוט מפרקת את הצמד הצעיר ומנצחת בקלות מפתיעה בתוצאה 18-11.
לפני פתיחת המערכה השניה הצמד של TLV זכה לתדרוך טקטי נוקב מהצוות המקצועי של הקבוצה, השניים הופיעו למערכה השניה כאילו יצאו מלוע של תותח ופשוט ריסקו את אוקטופוס בתוצאה 18-9 וגם כאן זכה הקהל למערכה שלישית מכרעת.
המערכה השלישית הייתה גם הצמודה מכולן אבל בסופה הכשרון והיכולת העדיפים של הצמד הצעיר ליברמן ובושקפה הכריעו את הכף והביאו נצחון 15-12 בכך קבעו עוד סוג של הפתעה בתמונת הפיינל פור שבינתיים ענה על כל הציפיות.
אל משחק הגמר התייצבו קבוצות של אסקולה וFOOTVOLLEY TLV מגובות בקהל שיא שמרעיש עולמות כאשר על הנייר היה נראה דווקא שהצמד הצעיר יותר מגיע כפייבוריטים, בטח אחרי שניצחו את אוקטופוס שנחשבה כפייבוריטית לאליפות במשחק חצי הגמר אך בסופו של דבר סיימה במקום השלישי לאחר נצחון 15-12 במשחק על מקומות 3-4 נגד קבוצה האקדמיה של מליחי ושמידט.
המערכה הראשונה התחילה בריצה של קבוצת אסקולה שכבר הובילו 11-4, התעוררות של קבוצת TLV הביאה לתוצאה 15-15 אך המילה האחרונה במערכה הייתה של האס והלוי שניצחו 18-16 וקבעו 1-0 במערכות.
למערכה השניה היה נדמה שגם כאן הקבוצה הצעירה של TLV תתעשת ותגיעה חדה יותר אך בשלב מוקדם של המשחק נפצע לי ליברמן בשריר התאומים, האס והלוי לא הורידו את הרגל מהגז, התמקדו במשחק רגוע, שקול וחכם מאוד, ניצחו 2-0 וקבעו כי האליפות הראשונה של זוג ישראלי בליגת הפוצ'יוולי המקומית יהיה רשום על שמם באותיות של קידוש לבנה.
בסיום המשחק הדמעות של הלוי אמרו את הכל, זה היה סיפור מהאגדות, כזה שאי אפשר אפילו לדמיין, על שני שחקנים שצמחו מגיל ילדות מתוך הענף, שני חברים טובים שעברו את כל הדרך ביחד למעלה מעשר שנים, שני ספורטאים שהגיעו בעמדת נחיתות לרגע הכי חשוב בעונה של הפוצ'יוולי הישראלי אבל הלב, הכושר ומעל הכל, החברות והכבוד ביניהם עשו את ההבדל וכנגד כל הציפיות אפשר לומר בקול, גבירותי ורבותי עומר "ציון" הלוי ומאור האס, אלופי הארץ בפוצ'יוולי ובצדק!
לפוסט הזה יש תגובה אחת
ואו