התנדבות FTLV באוגנדה:

ההבנה שענף הפוצ'יוולי הוא הרבה מעבר לספורט הגיעה מהר מאוד לאחר החשיפה למשחק, הפשטות שבמשחק, ההתמכרות לכדור שבאוויר, הפעילות הגופנית המאומצת והזמן אותו אתה חולק עם הקרובים אלייך, כל אלה הם לא פחות מאשר שיקוי פלאים להתרוממות הגוף והנפש.

"בשנת 2018 קיבלתי הצעה מבת-זוגי לשעבר להצטרף אליה לטיול ייחודי ליעד שהיה בזמנו לא שגרתי, אוגנדה שבאפריקה.
בהתחלה היססתי וחששתי מאוד מהיעד הלא מוכר אבל הידיעה שזיכרונות נחרטים ודברים גדולים קורים כשאתה יוצא מאזור הנוחות שלך, החלטתי לארוז תיק, לקבל 6 חיסונים, לקחת את המיקאסה ולהצטרף לבת הזוג שכבר חיכתה לי שם.
החוויה שעברתי באוגדנה הייתה אחת החזקות והמשמעותיות ביותר שעברתי בחיי ברמה האישית, במהלך הטיול בת הזוג שלי הציעה לי להצטרף אליה להתנדב בבית ספר לילדי שבלשון המעטה ידם אינה משגת, הן בפן הכלכלי והן בפן הסוציאלי, בבית ספר שבו כל אנשי הצוות עובדים בהתנדבות מלאה.
לאחר מחשבה קלה החלטתי שהדרך הטובה ביותר עבורי להתנדב זה להכיר להם ענף ספורט חדש ועל הדרך להיות זה שנוטע ראשון את זרע הפוצ'יוולי ביבשת אפריקה.
לצורכי ההתנדבות רכשתי 8 כדורי משחק רכים יחסית ורשת כדורעף והגעתי אל בית הספר עם הציוד.
כאשר הגעתי הבנתי שאין עמודים שאפשר לתלות עליהם את הרשת, נאלצתי לאלתר וקשרתי את הרשת לעץ ובצד השני למראה של טנדר גבוה.
זה עשה את העבודה טוב מאוד.

בית הספר כולל בערך 150 ילדים מגילאי 6 ועד 18 ובמשך מספר ימים מבוקר ועד ערב העברתי שיעורי פוצ'יוולי לבנים ובנות בגילים שונים, העברתי להם את חוקי המשחק, טקטיקה בסיסית והסברים על הטכניקה הדרושה במשחק, הילדים התאהבו במשחק ואני התאהבתי בילדים.

עד עצם היום הזה אני בקשר עם מנהלת בית הספר שמעדכנת אותי בנעשה שם, כולי תקווה שעוד אשוב לשם.
אני אפילו מעז לחלום שהענף יצמח מתוך אוגנדה למדינות נוספות באפריקה, דבר שהתחיל לקרות כשנה לאחר שחזרתי משם.
בחלוף שנה הצלחתי באמצעות בן אדם מדהים וחבר קרוב מהפוצ'יוולי לארגן תרומה לבית הספר, התרומה הזו מספקת לבית הספר מקור הכנסה נוסף שמסייע להם בפעילות השוטפת.